בעידן שבו משבר האקלים דוחף לחיפוש אחר אנרגיה נקייה בלתי מוגבלת, חברת Commonwealth Fusion Systems (CFS) הודיעה ב-CES 2026 על התקנת המגנט הראשון בכור ההיתוך Sparc – מכשיר ההדגמה שצפוי להפעיל כבר בשנה הבאה. המגנטים הללו, בסך 18 במספר, ייצרו צורה של סופגנייה שתכיל ותדחוס פלזמה על-חמה, שתשחרר אנרגיה רבה יותר מזו הנדרשת להפעלתה. אם הכל יעבור חלק, היתוך גרעיני עשוי לספק חשמל נקי ללא גבולות, בדומה לתחנת כוח מסורתית. CFS נמצאת במרוץ מול מתחרות להבאת חשמל היתוך לרשת בשנות ה-2030 המוקדמות.
חברת CFS, בהנהגת המנכ"ל והמייסד משותף בוב מאמגרד, התקינה את המגנט הראשון מתוך 18. כל מגנט שוקל 24 טון ומסוגל לייצר שדה מגנטי של 20 טסלה – פי 13 משדה של מכונת MRI סטנדרטית. "זה סוג המגנט שיכול להרים נושאת מטוסים", אמר מאמגרד. המגנטים יוצבים על מעגל פלדה נירוסטה בקוטר 7.3 מטר במשקל 75 טון, שהותקן בחודש מרץ. CFS צופה להתקין את כל 18 המגנטים עד סוף הקיץ, בתהליך מהיר של "באנג, באנג, באנג".
כדי להבטיח תפקוד מיטבי, CFS משתפת פעולה עם Nvidia ו-Siemens לפיתוח דיגיטל טווין של כור Sparc. סימנס מספקת תוכנה לעיצוב וייצור, שתאסוף נתונים להזנת ספריות Omniverse של Nvidia. זהו שדרוג לעומת סימולציות קודמות מבודדות: הדיגיטל טווין ירוץ לצד המכשיר הפיזי, יאפשר ניסויים וירטואליים והשוואות בזמן אמת. "נלמד מהמכונה מהר יותר", אמר מאמגרד.
פרויקט Sparc הוא חלק ממרוץ עולמי להיתוך גרעיני לאחר עשרות שנים של הבטחות. CFS גייסה כמעט 3 מיליארד דולר, כולל סבב B2 של 863 מיליון דולר באוגוסט עם השקעות מ-Nvidia, גוגל ועוד עשרות משקיעים. Sparc הוא כור הדגמה; הכור המסחרי הראשון, Arc, יעלה עוד כמה מיליארדים ויהיה הראשון מסוגו.
השיתוף עם Nvidia מדגיש את תפקיד ה-AI בהאצת פיתוח טכנולוגיות אנרגיה. כלים של למידת מכונה ישפרו סימולציות ויאיצו את ההגעה לרשת חשמל. בישראל, שבה אנרגיה יקרה ומשבר אקלים חמור, הישגים כאלה עשויים להשפיע על תעשיית ההייטק והאנרגיה המקומית, במיוחד עם שותפויות גלובליות.
עבור מנהלי עסקים, זה אומר להיערך למהפכת אנרגיה נקייה: השקעות בהיתוך עשויות לשנות שוקי חשמל תעשייתיים. CFS מוכיחה שטכנולוגיה פורצת דרך מתקרבת – האם חברות ישראליות יצטרפו למרוץ?