בעולם שבו סוודרי קאשמיר זולים במיוחד זמינים בכל מקום, עולה השאלה: מאיפה מגיעה הכמות העצומה הזו? קאשמיר אמיתי מגיע מצמר העזים העדין, כאשר עז אחת מספקת רק 113-170 גרם בשנה. התוצאה: גידול יתר בעדרים, גזיזה תכופה מדי ואיכות ירודה. סים גולטי, מייסד שותף ומנכ"ל Everbloom, מסביר כי "יצרני החומרים הגולמיים נמצאים תחת לחץ כבד". כדי לפתור זאת, Everbloom גייסה למעלה מ-8 מיליון דולר מהמשקיעים Hoxton Ventures ו-SOSV, ומפתחת חומר ממוחזר כמעט זהה לקאשמיר.
Everbloom פיתחה את Braid.AI, מודל בינה מלאכותית למדעי החומרים שמאפשר כוונון מדויק של פרמטרים לייצור סיבים בעלי תכונות שונות. החברה אוספת פסולת מרשת האספקה של סיבים – חוות קאשמיר, צמר, יצרני נוצות למצעים – ועתידית גם נוצות עוף מהתעשייה. כל אלה מכילים קרטין, החלבון המרכזי בתהליך. הפסולת נקצצת, מעורבבת עם תרכובות ייחודיות, נמעכת במכונת אקstruזיה פלסטית, ולאחר מכן מוזנה למכונות טוויה סטנדרטיות לייצור פוליאסטר – ציוד המשמש 80% משוק הטקסטיל.
תהליך הכימי מתרחש בשתי המכונות הללו, כאשר Braid.AI מכוונת את הנוסחה ואת עיבוד החומר כדי לחקות סיבים מקאשמיר ועד פוליאסטר. כל הסיבים שמייצרת החברה מתפרקים ביולוגית, כולל חלופת הפוליאסטר. "כל המרכיבים שלנו מתפרקים ביולוגית", אומר גולטי, והחברה בודקת זאת במבחנים מואצים. ההשפעה הסביבתית נמוכה בהרבה, והעלות צפויה להיות נמוכה יותר – ללא "פרמיום ירוק".
החדשנות של Everbloom מגיעה ברגע מתאים, כשהתעשייה נאבקת בפסולת טקסטיל עצומה ובביקוש גובר לחומרים ירוקים. בניגוד לפתרונות שדורשים שינוי ציוד, Everbloom מציעה "drop-in replacement" – תחליף מיידי למכונות הקיימות. זה מאפשר למותגי אופנה לאמץ את הטכנולוגיה בקלות, תוך חיסכון בעלויות ושיפור קיימות.
לעסקים ישראלים בתחום האופנה והטקסטיל, זה אומר הזדמנות לשדרג שרשרת אספקה מקומית. ישראל, עם תעשיית עופות מפותחת, יכולה לספק נוצות כפסולת זמינה. שילוב AI כזה עשוי להוזיל ייצור ולעמוד בתקנות סביבתיות מחמירות באירופה ובארה"ב, שבהן מותגים מחויבים לדיווח על פליטות.
הטכנולוגיה מבטיחה לא רק חיסכון כלכלי אלא גם יתרון תחרותי: מוצרים ירוקים במחיר תחרותי. מנהלי עסקים צריכים לשקול שותפויות עם סטארט-אפים כאלה כדי להישאר צעד אחד קדימה. האם זה הסוף של הקאשמיר הלא-בר-קיימא?