בעולם שבו ידיים ביוניות מתקדמות כמעט תואמות את היכולות הטבעיות מבחינת זריזות וחופש תנועה, עדיין עד 50% ממשתמשי פרוטזות יד עליונות נוטשים אותן לחלוטין. כך מדווח ג'ייק ג'ורג', מהנדס חשמל ומחשבים מאוניברסיטת יוטה. הבעיה המרכזית? קושי בשליטה, שגורם למשתמשים לוותר על הטכנולוגיה המבטיחה הזו. המטרה של ג'ורג' וצוותו הייתה להפוך את הידיים הביוניות לאינטואיטיביות יותר, כך שהמשתמשים יוכלו לבצע משימות ללא מאמץ מחשבתי מתמיד.
האתגר העיקרי נובע מחוסר באוטונומיה של הידיים הביוניות. אצל יד טבעית, אחיזה בכוס נייר ללא ריסוקה או לכידת כדור באוויר נעשית בעזרת מערכת מורכבת של רפלקסים ולולאות משוב. כאשר אובייקט מחליק, מקרורפטורים זעירים בקצות האצבעות שולחים אותות למערכת העצבים, שמגבירה את האחיזה תוך 60-80 מילישניות – עוד לפני שהמוח שם לב. רפלקסים כאלה, יחד עם סיוע אוטומטי של המוח, הופכים משימות זריזות לטבעיות לחלוטין. לעומת זאת, ידיים ביוניות דורשות ניהול מיקרו מכוון, מה שגורם לתסכול רב.
כדי להתגבר על הבעיה, צוותו של ג'ורג' פיתח עוזר AI שמשמש כ'קו-פילוט' לידיים הביוניות. הרעיון הוא להוסיף שכבת אינטליגנציה מלאכותית שמסייעת בשליטה אוטומטית, בדומה למנגנונים הטבעיים בגוף האדם. העוזר AI אמור לאפשר למשתמשים להתמקד במשימות היומיומיות מבלי להתעסק בכל תנועה קטנה. לפי ג'ורג', זה יגרום לפרוטזות להיות נגישות יותר וימנע נטישה המונית.
בהקשר עסקי, פיתוח כזה רלוונטי במיוחד לחברות רפואיות וטכנולוגיה בישראל, שבהן יש ביקוש גובר לטכנולוגיות נגישות. ידיים ביוניות מתקדמות כבר קיימות בשוק, אך שיעור הנטישה הגבוה מצביע על צורך דחוף בשיפורים. עוזר AI יכול לשנות את חוקי המשחק, להגביר אימוץ ולשפר איכות חיים. בישראל, שבה מחקר רפואי-טכנולוגי פורח, טכנולוגיה זו עשויה להפוך למוקד חדשנות מקומית.
לסיכום, עוזר AI לידיים ביוניות מבטיח עתיד טוב יותר למשתמשים. מנהלים עסקיים בתחום הרפואה וההייטק צריכים לעקוב מקרוב אחר התפתחויות כאלה, שכן הן עשויות להשפיע על שוק הפרוטזות העולמי. האם זה הצעד הראשון לשילוב מלא של AI בגפיים תותבות?