בעולם שבו שבבי מחשב הם הדלק של הבינה המלאכותית והאוטומציה, פט גלסינג'ר, מנכ"ל אינטל לשעבר, לא מרפה. שנה לאחר פיטוריו, הוא מוביל כג'נרל פרטנר בקרן Playground Global ומשקיע במיוחד בסטארט-אפ xLight. החברה הודיעה על עסקה ראשונית של עד 150 מיליון דולר ממחלקת המסחר האמריקאית, במסגרת חוק השבבים, כאשר הממשל יהפוך לבעל מניות משמעותי.
גלסינג'ר, ששירת באינטל 35 שנה בשתי תקופות, רואה ב-xLight את המפתח להחייאת חוק מור – העיקרון שקובע כי כוח המחשוב מכפיל עצמו כל שנתיים. הבקבוק הצוואר בתעשייה הוא הליתוגרפיה, תהליך חריטת דפוסים זעירים על פרוסות סיליקון. xLight מפתחת לייזרי אלקטרונים חופשיים ענקיים (100x50 מטר), המונעים ממאיצי חלקיקים, שמייצרים אור אולטרה-סגול קיצוני באורך גל של 2 ננומטר – מדויק פי 6.75 ממכונות ASML ההולנדית (13.5 ננומטר).
"חצי מההון בתעשייה הולך לליתוגרפיה", אמר גלסינג'ר. "הלייזרים האלה יאפשרו אור חזק יותר וקצר יותר, ויחזירו את חוק מור לחיים". המכונות יוצבו מחוץ למפעלי הייצור, כמו תשתית ציבורית, ויספקו אור כמו חשמל או מיזוג אוויר – חידוש ש-ASML נטשה לפני עשור בגלל אילוצים טכנולוגיים.
מנכ"ל xLight, ניקולס קלז, מביא ניסיון יוצא דופן: פיתוח מחשבים קוונטיים ב-PsiQuantum ועבודה במעבדות לאומיות כמו SLAC. "הטכנולוגיה בשלה עכשיו", הוא אומר. החברה מתכננת לייצר פרוסות סיליקון ראשונות ב-2028 ומערכת מסחרית ב-2029. היא משתפת פעולה עם ASML ו-Zeiss בעיצוב האינטגרציה, ואין עדיין התחייבויות רכישה מחברות כמו אינטל – אך השיחות מתקדמות.
העסקה היא הראשונה מחוק השבבים בתקופת טראמפ השנייה, ומעוררת ויכוח: האם השקעות ממשלתיות הן 'קפיטליזם מדינתי'? מושל קליפורניה גווין ניוסום מתנגד, אך גלסינג'ר מגן: "מדינות מתחרות כמו סין בונות 39 כורים גרעיניים, אנחנו אפס. צריך תוצאות". הממשל לא יקבל זכויות וטו או מושב בדירקטוריון.
xLight גייסה 40 מיליון מקרן Playground ועוד סבב יגיע בינואר. היא חתמה על כוונות עם ניו יורק לבניית המכונה הראשונה ליד אלבני. מתחרה: Substrate של פיטר ת'יל, אך גלסינג'ר רואה בה לקוח פוטנציאלי.
לעסקים ישראליים, זה מבשר טוב: שבבים מתקדמים יותר יוזילו AI ואוטומציה, ויחזקו את שרשרת האספקה הגלובלית. גלסינג'ר, עובד קשה כתמיד, אומר: "אני משפיע על מגוון טכנולוגיות עמוקות – זה חלום". השקעה זו עשויה לשנות את כללי המשחק בתעשיית השבבים.