בעידן שבו תחרות על תשתיות בינה מלאכותית הופכת לקריטית לעסקים גלובליים, הודו מציעה פטור ממס מלא עד 2047 כדי למשוך עומסי AI ממדינות אחרות. שרת האוצר נירמלה סיתארמן הכריזה בתקציב השנתי על חופשת מס על הכנסות משירותי ענן הנמכרים מחוץ להודו, בתנאי שהשירותים מופעלים ממרכזי נתונים מקומיים. מכירות לקוחות הודים יחויבו במס דרך מפיצים מקומיים. הצעה זו נועדה להפוך את הודו ליעד מוביל להשקעות בתשתיות AI, למרות אתגרי חשמל ומים.
ההכרזה מגיעה ברקע מירוץ עולמי של ענקיות ענן אמריקאיות להגדיל קיבולת מרכזי נתונים. גוגל התחייבה להשקיע 15 מיליארד דולר בבניית מרכז AI והרחבת תשתיות בהודו – ההשקעה הגדולה ביותר שלה במדינה עד כה, בעקבות 10 מיליארד דולר מ-2020. מיקרוסופט תשקיע 17.5 מיליארד דולר עד 2029 בהרחבת ענן ו-AI, כולל מרכזי נתונים חדשים ותוכניות הכשרה. אמזון הודיעה על השקעה נוספת של 35 מיליארד דולר עד 2030, שמגדילה את מחויבותה הכוללת לכ-75 מיליארד דולר.
במגזר המקומי, Digital Connexion – שותפות של Reliance Industries, Brookfield ו-Digital Realty – תשקיע 11 מיליארד דולר עד 2030 בפארק מרכזי נתונים של ג'יגה-וואט המוקדש ל-AI באנדרה פרדש. קבוצת Adani תשקיע עד 5 מיליארד דולר לצד גוגל בפרויקט מרכז נתונים AI. התקציב מציע גם safe harbour של 15% עלות-פלוס למפעילי מרכזי נתונים הודים המשרתים גופים זרים קשורים.
הצעדים הללו ממצבים את מרכזי הנתונים כמגזר אסטרטגי, ולא רק כתשתית רקע, לדברי רוהיט קומאר ממשרד הייעוץ The Quantum Hub. הם צפויים למשוך השקעות פרטיות נוספות ולהפוך את הודו למרכז אזורי לנתונים וחישוב, אך אתגרי ביצוע כמו זמינות חשמל, גישה לקרקע ואישורים מדינתיים נותרים. סגר וישנוי מ-Future Shift Labs מעריך כי קיבולת החשמל למרכזי נתונים תעבור 2 ג'יגה-וואט עד 2026 – עלייה מכפולה מהיום – ותגיע ל-8 ג'יגה-וואט עד 2030 בהשקעות של למעלה מ-30 מיליארד דולר.
התקציב כולל גם תמריצים לייצור אלקטרוניקה ומוליכים למחצה: שלב שני למשימת המוליכים להודו יתמקד בציוד, חומרים, IP מקומי ומחקר. תקציב תוכנית ייצור רכיבי אלקטרוניקה עלה ל-400 מיליארד רופי (4.36 מיליארד דולר), לאחר שהכפילה השקעות. פטור ממס לחמש שנים לחברות זרות המספקות ציוד לאזורי ייצור. תמיכה במסדרונות מינרלים נדירים במדינות כמו אודישה וקראלה.
למנהלי עסקים ישראלים, ההתפתחות בהודו מדגישה את החשיבות האסטרטגית של תשתיות AI זולות ויציבות. בעוד ישראל מובילה בחדשנות AI, שיתופי פעולה עם הודו יכולים להוזיל עלויות עיבוד ומחשוב. עם זאת, בעיות חשמל ומים עלולות להאט את הצמיחה, ולהשפיע על אמינות השירותים. עסקים צריכים לשקול השקעות משותפות או העברת חלקית של עומסים.
בנוסף, הסרת מגבלת ערך לייצוא מסחר אלקטרוני תסייע לעסקים קטנים להודו להגיע לשווקים גלובליים. בסך הכל, אסטרטגיית הודו משלבת תשתיות AI, ייצור ומינרלים כדי להפוך למרכז טכנולוגי עולמי. הצלחתה תלויה בביצוע – חשמל אמין, תמיכה בחדשנות מקומית והתגברות על אתגרים.