בעידן שבו מדענים מבלים שעות ארוכות במעבדה, ממשלת בריטניה משיקה תמיכה במדעני AI שמבצעים ניסויים באופן אוטונומי. סוכנות ARIA, האחראית על מחקר חדשני, קיבלה 245 הצעות והכפילה את תקציבה כדי לממן 12 פרויקטים מבטיחים. כל פרויקט יקבל כ-500 אלף ליש"ט (כ-675 אלף דולר) לתשעה חודשים, במטרה להדגים תגליות חדשות. הטכנולוגיה הזו מאפשרת למדענים להתמקד בשאלות גדולות, בעוד ה-AI מטפל בעבודה השגרתית.
ARIA מגדירה מדען AI כמערכת שמנהלת את כל תהליך המחקר: מציעה השערות, מתכננת ומבצעת ניסויים, מנתחת תוצאות ומשפרת את עצמה. אנט רוסטרון, סמנכ"ל הטכנולוגיה של ARIA, אומר: "יש שימושים טובים יותר לסטודנט לדוקטורט מאשר להמתין במעבדה עד 3 לפנות בוקר". חצי מהצוותים מהבריטניה, והשאר מארה"ב ואירופה – אוניברסיטאות וחברות כאחד.
בין הזוכים: Lila Sciences האמריקאית מפתחת AI NanoScientist לגילוי שיטות אופטימליות לייצור נקודות קוונטיות, המשמשות בדימות רפואי, פאנלים סולאריים וטלוויזיות QLED. רפה גומז-בומברלי מחברת Lila: "נשתמש בכסף כדי להוכיח לולאת רובוטיקה AI סביב בעיה מדעית ממוקדת". אוניברסיטת ליברפול בונה רובוט כימאי שמבצע ניסויים מקבילים ומתקן טעויות בעזרת מודל שפה חזותי. Humanis AI הלונדונית מפתחת ThetaWorld לבדיקת אינטראקציות בסוללות, עם ביצוע במעבדה אוטומטית בסנדיה.
המימון הקטן יחסית לפרויקטים רגילים של ARIA (5 מיליון ליש"ט לשנתיים-שלוש) הוא ניסוי בפני עצמו. רוסטרון מסביר שהמטרה לבדוק את קצב השינוי במדע. החברות הגדולות משקיעות במדע AI, אך לעיתים ללא ביקורת עמיתים. המערכות הנוכחיות משלבות מודלי שפה גדולים לתכנון, כלים קיימים לביצוע והזנה חוזרת של תוצאות.
רוסטרון מתאר שכבות: בבסיס כלים כמו AlphaFold שמאיצים חלקים מהתהליך, אך עדיין דורשים עבודה מעבדה. מדעני AI קוראים לכלים אלה ומפעילים אותם. בעתיד, הם ייצרו כלים חדשים בעצמם. כרגע, הפרויקטים משתמשים בכלים קיימים בלבד. מחקר מ- Lossfunk מראה שמודלי LLM נכשלים לעיתים קרובות בשל שינויי מפרט או התלהבות יתר.
הטכנולוגיה עדיין ראשונית, אך אם תצליח, תאיץ מחקר פי כמה. עבור מנהלי עסקים ישראלים, זה אומר הזדמנויות בשיתופי פעולה בינלאומיים ובאוטומציה של R&D. ARIA תשתמש בתוצאות כדי לתכנן השקעות גדולות יותר. מה תהיה ההשפעה על תעשיית ההייטק הישראלית?