האם מנכ"לים של חברות AI מובילות יכולים להישאר מחוץ לפוליטיקה? בלילה של שני, דאריו אמודיי, מנכ"ל Anthropic, הביע דאגה עמוקה בראיון ל-NBC News על "דברים שראינו בימים האחרונים", בהתייחס לאלימות של סוכני שירות המכס והגנת הגבולות (ICE) במיניאפוליס. אמודיי הדגיש את החשיבות בשמירה על הדמוקרטיה הביתית, ופרסם פוסט ב-X שתיאר את "האימה במינסוטה". הוא ציין כי Anthropic אינה מחזיקה בחוזים עם ICE, והוסיף כי יש לזרוע דמוקרטיות כדי להגן מפני מדינות אוטוקרטיות.
במקביל, סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שלח מסר פנימי לעובדים דרך Slack, שדלף לניו יורק טיימס. "מה שקורה עם ICE הולך רחוק מדי", כתב אלטמן. "חלק מאהבת המדינה הוא החובה האמריקאית לדחוף נגד התערבות יתר". הוא הבחין בין גירוש פושעים אלימים לבין המתרחש כעת, וקרא להבחנה נכונה. אלטמן הביע תקווה כי הנשיא טראמפ, "מנהיג חזק מאוד", יעלה למשימה זו ויאחד את המדינה.
טים קוק, מנכ"ל Apple, כתב אימייל לעובדיו שדלף לבלומברג, ובו הביע שבירה לב על אירועי מיניאפוליס. עובדי טק, כולל מאפל ומחברות אחרות, קראו למנכ"לים להתקשר לבית הלבן ולדרוש מניעת כניסת ICE לערים אמריקאיות, לאחר שסוכני שירות הגבולות הרגו שני אזרחים אמריקאים. במכתב פתוח, הם דרשו לבטל חוזים עם ICE ולגנות את האלימות בפומבי.
ארגון ICEout.tech, שמארגן את המחאה, שיבח את הצהרותיהם של אמודיי ואלטמן, אך קרא למנכ"לים של Apple, Google, Microsoft ו-Meta להצטרף. קוק ציין שיחה "טובה" עם טראמפ והודה בפניו על פתיחותו בנושאים חשובים. אמודיי שיבח את טראמפ על כוונתו לאפשר חקירה עצמאית של רשויות מינסוטה באירועי הירי, לאחר שוידאו של מותו של אלכס פרטי נפוץ ברשתות.
הצהרות אלה מגיעות על רקע צמיחה מסחררת בחברות ה-AI: OpenAI גייסה 40 מיליארד דולר ועומדת בפני גיוס נוסף של 100 מיליארד דולר בשווי 830 מיליארד דולר, ואילו Anthropic גייסה 19 מיליארד דולר ומתכננת גיוס של 25 מיליארד דולר בשווי 350 מיליארד דולר. מדיניות ה-AI התומכת של ממשל טראמפ תרמה לכך. עם זאת, אלטמן שינה עמדה בהשוואה ל-2016, אז כינה את טראמפ "בלתי אחראי כמו דיקטטורים".
אמודיי התנגד בעבר להחלטת טראמפ לאפשר מכירת שבבי AI של Nvidia לסין, והשווה זאת למכירת נשק גרעיני. עובדי החברות מעודדים מהצעדים, אך מבקשים פעולה נחרצת יותר. דוברים מאנתרופיק ו-OpenAI אישרו שאין חוזים עם ICE. J.J. Colao מבקר את אלטמן על ניסיון "לשחק משני הצדדים".
מהמשמעות לעסקים ישראליים? חברות AI גלובליות משפיעות על שוק ה-AI המקומי, ומדיניות אמריקאית משפיעה על השקעות וטכנולוגיות. מנהלים צריכים לעקוב אחר קשרי טק-ממשל. האם נראה התערבות דומה בישראל? ההצהרות הללו מדגישות את האתגרים של מנהיגי טק בעולם פוליטי סוער.
בסופו של דבר, גם ביקורת פנימית עדינה היא צעד משמעותי בהתחשב באינטרסים העסקיים. מה תהיה התגובה הבאה?