בעידן שבו מודלי שפה גדולים (LLMs) הופכים למנועי החלטות בתחומי גיוס עובדים, רפואה ושיפוט כלכלי, עולה השאלה: האם הם משקפים את האיזון המורכב בין היגיון רציונלי לבין הטיות רגשיות האופייניות לבני אדם? מחקר חדש מארXiv בוחן זאת לעומק, ומגלה כי חשיבה מכוונת משפרת את הרציונליות של המודלים, אך גם מגבירה את רגישותם להשפעות רגשיות. התוצאות חשובות במיוחד להטמעת AI בהחלטות גורליות.
החוקרים בדקו משפחות שונות של מודלי שפה גדולים על סמך שני סוגי בדיקות עיקריות: אקסיומות ליבה של בחירה רציונלית, ובחינת תחומים קלאסיים מכלכלה התנהגותית ומשפטי חברה שבהם רגשות משפיעים על שיפוט. לפי הדיווח, חשיבה מכוונת ומתמשכת משפרת באופן עקבי את הרציונליות ומכוונת את המודלים לכיוון מקסום ערך צפוי. זו תגלית מרכזית שמדגישה את הפוטנציאל של טכניקות חשיבה לשיפור ביצועי AI.
כדי לבחון עיוותים רגשיים דמויי-אדם והאינטראקציה שלהם עם חשיבה, השתמשו החוקרים בשתי שיטות ניווט רגשי: ניווט הקשרי (ICP) וניווט ברמת הייצוג (RLS). ICP גורם לשינויים חזקים ומכוונים, לעיתים קיצוניים וקשים לכיול, בעוד RLS מייצר דפוסים פסיכולוגיים מציאותיים יותר אך עם אמינות נמוכה יותר. הממצאים מראים כי אותם מנגנונים שמשפרים רציונליות מגבירים גם את הרגישות להתערבויות רגשיות.
המחקר מדגיש מתח מובהק בין חשיבה רציונלית לבין ניווט רגשי. שיטות שונות לניווט משלבות בין שליטה לבין התנהגות דמוית-אדם, מה שמעלה שאלות על שימוש בטוח במודלי LLM כמערכות החלטה. בהקשר ישראלי, שבו AI משולב במערכות רפואיות ובגיוס טכנולוגי, התובנות הללו קריטיות למניעת הטיות מזיקות.
לסיכום, המחקר מצביע על כך שמודלי שפה גדולים יכולים להתקרב לשיפוט אנושי, אך דורשים איזון בין רציונליות לרגשות. מנהלי עסקים צריכים לשקול כיצד לשלב חשיבה מתקדמת במודלים, תוך בדיקת השפעות רגשיות. מה תהיה ההשפעה על עתיד ההחלטות האוטומטיות?