בעולם שבו רגולציית AI הופכת למבוך משפטי, הנשיא טראמפ פרסם אתמול צו נשיאותי שנועד לעצור חוקי AI של מדינות בארה"ב. הצו קורא לסוכנויות פדרליות כמו משרד המשפטים, משרד המסחר, ה-FCC וה-FTC לפעול נגד חוקים אלה, מתוך טענה שקונגרס עדיין לא קבע תקן לאומי אחיד. "הממשל שלי חייב לפעול עם הקונגרס כדי להבטיח תקן לאומי מינימלי ולא 50 חוקים סותרים של מדינות", נכתב בצו. הדבר נועד למנוע חוקים שמכניסים הטיות אידיאולוגיות לדגמי AI, כמו החוק בקולורדו.
הצו מדגיש כי חוקי המדינות הללו אחראים להטלת הטיות אידיאולוגיות בתוך מודלים, מה שמאיים על חדשנות. טראמפ מציין כי עד שייקבע תקן לאומי, הממשל חייב לבדוק ולעצור את החוקים הכבדים ביותר שמגיעים ממדינות ומסכנים את התעשייה. הסוכנויות מקבלות הוראות ספציפיות לפעולות שונות, כולל אתגור חוקים סותרים במסגרת המדיניות הזו. לפי הדיווח, הצו מגיב למגמה גוברת של חקיקה מדינתית בתחום AI.
בשבועות האחרונים, הרפובליקנים בקונגרס החליטו שלא לכלול תכנית של טראמפ לחסימת חוקי AI מדינתיים בחוק ההסמכה הביטחונית הלאומי (NDAA). גם הסנאטור טד קרוז מטקסס נכשל בקבלת תמיכה חקיקתית לחוק שיעניש מדינות שמעבירות חוקי AI. הדבר משאיר את טראמפ לפעול באמצעות צווים נשיאותיים, במקום חקיקה.
המשמעות העסקית כבדה: חברות טכנולוגיה ישראליות הפועלות בארה"ב חששות מחוסר אחידות רגולטורית, שמגדילה עלויות ומעכבת פיתוח. צו זה עשוי להקל עליהן על ידי יצירת מסגרת פדרלית אחידה יותר, אך הוא עלול להיתקל בהתנגדויות משפטיות ממדינות דמוקרטיות. בהקשר ישראלי, שוק ה-AI המקומי רגיש לשינויים כאלה, שכן משקיעים רבים קשורים לשוק האמריקאי.
מה זה אומר למנהלי עסקים? כדאי לעקוב אחר התפתחויות, להעריך סיכונים רגולטוריים ולשקול השקעות בפלטפורמות תואמות תקנים פדרליים. האם צו זה יוביל לרגולציה לאומית אמיתית, או רק להקלות זמניות?