גוגל מגיבה לביקורת: פרוטוקול קניות AI חדש אינו מאפשר הצעות מופרזות
חדשות

גוגל מגיבה לביקורת: פרוטוקול קניות AI חדש אינו מאפשר הצעות מופרזות

ארגון הגנת צרכנים הזהיר מפני 'הצעות אישיות' שיובילו למחירים גבוהים יותר - גוגל מכחישה נמרצות

3 דקות קריאה

תקציר מנהלים

נקודות עיקריות

  • לינדסי אוונס הזהירה מפני אפסלינג אישי שיוביל למחירים גבוהים יותר.

  • גוגל: איסור מוחלט על מחירים גבוהים, אפסלינג הוא הצעות פרימיום סטנדרטיות.

  • הצעות ישירות מיועדות להנחות, לא העלאות.

  • חששות רחבים יותר מתמחור מבוסס נתוני AI.

  • הזדמנויות לסטארט-אפים עצמאיים בתחום.

גוגל מגיבה לביקורת: פרוטוקול קניות AI חדש אינו מאפשר הצעות מופרזות

  • לינדסי אוונס הזהירה מפני אפסלינג אישי שיוביל למחירים גבוהים יותר.
  • גוגל: איסור מוחלט על מחירים גבוהים, אפסלינג הוא הצעות פרימיום סטנדרטיות.
  • הצעות ישירות מיועדות להנחות, לא העלאות.
  • חששות רחבים יותר מתמחור מבוסס נתוני AI.
  • הזדמנויות לסטארט-אפים עצמאיים בתחום.
בעולם שבו סוכני AI עתידים לבצע קניות בשמכם, ארגון הגנת צרכנים פרסם אזהרה דרמטית נגד פרוטוקול המסחר האוניברסלי החדש של גוגל. לינדסי אוונס, מנהלת ארגון Groundwork Collaborative, טענה בפוסט ויראלי ב-X שגוגל מתכננת 'הצעות אישיות' שיאפשרו ניתוח נתוני שיחות כדי לגבות מחירים גבוהים יותר. הפוסט זכה לכמעט 400 אלף צפיות. האם זה סוף עידן המחירים השוויוניים? גוגל מציעה פרוטוקול זה לסוכני קניות מבוססי AI, כולל חיפוש ו-Gemini. לפי הדיווח, אוונס בחנה את דרכי הפעולה של גוגל ומסמכי המפרט הטכניים, ומצאה תמיכה ב'אפסלינג' – קידום מוצרים יקרים יותר. היא גם הזכירה התאמות מחירים להנחות לחברים חדשים או מחירים מבוססי נאמנות, כפי שתיאר מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי בכנס הפדרציה הלאומית למסחר קמעונאי. אוונס קראה לזה 'תמחור מעקב' שיאפשר סוחרים להתאים מחירים על סמך נכונות הלקוח לשלם. גוגל הגיבה במהירות ובנחרצות. בפוסט ב-X ובשיחה עם TechCrunch, החברה הכחישה את הטענות: "אנו אוסרים בתקיפות על סוחרים להציג מחירים גבוהים יותר מאלה באתרם". המונח 'אפסלינג' מתייחס להצגת אפשרויות פרימיום נוספות, והבחירה תמיד בידי המשתמש. 'הצעות ישירות' הן פיילוט להנחות נמוכות יותר או משלוח חינם, ולא להעלאת מחירים. דובר גוגל אישר כי סוכן העסקים שלהם אינו משנה מחירים על סמך נתונים אישיים. הוויכוח נוגע גם למסמכים טכניים של גוגל, שבהם נאמר כי 'מורכבות ההיקף צריכה להיות מוסתרת במסך ההסכמה'. גוגל מסבירה שזהו איחוד פעולות כמו קבלת נתונים, יצירה, עדכון ומחיקה, במקום הסכמה נפרדת לכל אחת. למרות זאת, אוונס מעלה נקודה רחבה יותר: חברות טק גדולות כמו גוגל, שמתבססות על פרסום, עלולות לאפשר בעתיד תמחור מותאם אישית על סמך שיחות AI והרגלי קנייה. בשנה שעברה, בית משפט פדרלי בארה"ב הורה לגוגל לשנות פרקטיקות עסקיות בחיפוש בשל התנהגות אנטי-תחרותית. סוכני קניות AI מבטיחים נוחות – הזמנת מוצרים, קביעת תורים – אך מעלים חששות מניצול. חברות טק בעלות אינטרסים מעורבים משרתות סוחרים ומאספות נתונים על צרכנים, מה שיוצר סיכונים. הזדמנות לסטארט-אפים: כלים כמו Dupe שמחפש רהיטים זולים בשפה טבעית, ו-Beni שמסייע בקניית אופנה משומשת. עד שסוכני קניות עצמאיים יתפתחו, הכלל הישן תקף: קונה beware. מנהלי עסקים ישראלים צריכים לשקול כיצד פרוטוקולים כאלה ישפיעו על מסחר מקומי ומדיניות פרטיות. לסיכום, הוויכוח מדגיש את הצורך בפיקוח על AI בקניות. האם תסמכו על סוכן AI לקנות בשמכם? קראו את המסמכים בעצמכם והישארו ערניים.

שאלות ותשובות

שאלות נפוצות

אהבתם את הכתבה?

הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים חמים מעולם ה-AI ישירות למייל

המידע שתמסור ישמש ליצירת קשר ומתן שירותים. למידע נוסף ראה מדיניות פרטיות ותנאי שימוש

עוד כתבות שיעניינו אותך

לכל הכתבות