מחאות נגד מרכזי נתונים – תמיכה במפעלי השרתים

בעידן הבינה המלאכותית, שבו ביקוש לחשמל גובר, תושבים רבים בארה"ב יוצאים למחאה נגד מרכזי נתונים. אך במקביל, הם תומכים במפעלי ייצור שמספקים להם שרתים וציוד. דוגמה מובהקת: טיילור שבטקסס, שם תושבים התנגדו למרכז נתונים אך שתקו מול הצעה למפעל טכנולוגי. תופעה זו חוזרת על עצמה במקומות רבים, ומעלה שאלות על עתיד שרשרת האספקה של תעשיית ה-AI. בפגישת מועצת העיר טיילור בחודש שעבר, פמלה גריפין ושני תושבים נוספים התפרעו נגד תוכנית למרכז נתונים שני. אך כשדנו במפעל של יצרנית הטייוואנית Compal, איש לא התנגד. לפי הדיווח, מרכזי הנתונים סופגים התנגדות ציבורית חריפה בשל עלויות סביבתיות גבוהות, במיוחד עם עליית הביקוש לבינה מלאכותית. לעומת זאת, מפעלי ייצור שרתים זוכים לקבלה חלקה, כי הם יוצרים מאות משרות ומשתמשים בפחות משאבים טבעיים. Compal מתכננת להשקיע 200 מיליון דולר במפעל בשטח של 366 אלף רגל מרובע בטיילור, ותיצור כ-900 משרות – שיהפכו אותה למעסיקת הכוח אדם השנייה בגודלה אחרי סמסונג. העיר העניקה 4.4 מיליון דולר בהטבות מס, והמועצה אישרה פה אחד. "בית ספר נוסף להצלחה", אמר ראש העיר דוויין אריאולה. העיר טיילור גייסה את Compal במשך שנה, והמבנה המוכן מראש שכנע אותה לבחור במקום זה על פני אלטרנטיבות גלובליות. ההבדל העיקרי: מרכזי נתונים מייצרים מעט משרות אך דורשים חשמל עצום, בעוד מפעלים מגדילים תעסוקה אך מעמיסים על שירותים ציבוריים כמו כבישים ובתי ספר. בטקסס, שמדורגת שנייה אחרי וירג'יניה במספר מרכזי הנתונים, ערים רואות בשני סוגי הפרויקטים השלמה הדדית: הכנסות ממסי נכסים ממרכזי נתונים ומשרות ממפעלים. ג'רוד קינגרי, דובר העיר טיילור, מציין כי שני סוגי הפרויקטים תורמים לקהילה בכך שהם מביאים משרות טובות ומפחיתים תלות במסי מגורים. בג'ורג'טאון הסמוכה, מועצת העיר אישרה בחודש שעבר תמיכה ציבורית של 1.8 מיליון דולר לכל אחד מ-Compal ו-Pegatron, יצרנית טייוואנית נוספת. Compal תנהל מרכז שירות שרתים בשטח של 213 אלף רגל מרובע, ו-Pegatron תיצור 100 משרות במפעל ראשון בארה"ב בשטח 169 אלף רגל מרובע. איש מהציבור לא התנגד בפגישה, ובפוסט פייסבוק של העיר על Pegatron היו רק שאלות מועטות על מים וחשמל, שטופלו בהבהרות. מומחים מזהירים מפני סיכונים. אנדי צאי, פרופסור מאוניברסיטת סנטה קלרה, טוען כי מתנגדי מרכזי נתונים עלולים להתמקד בעתיד במפעלים הקריטיים שיספקו שרתים, ולהביא לקריסתם. פמלה גריפין מודה שהמאבק קשה, והמתנגדים מתקשים להתמודד עם חוסר שקיפות, תפיסה ציבורית נגד הופעה אנטי-פיתוח, ומשאבים מוגבלים מול לובי חזק של התעשייה. מסהייקה אלגוד ממשרד AllAI Consulting, שמייעץ לקבוצות מתנגדות, מוסיפה כי המאבקים האלה מתישים, והתעשייה ממומנת היטב ללובינג. מפעלים חדשים נחוצים להתמודד עם מכסים על יבוא, ומתמקמים ליד לקוחותיהם. אך אם בועת ה-AI תתפוצץ או המחאות יצליחו, ערים עלולות לסבול מקריסה כלכלית. בינתיים, ייצור למרכזי נתונים מאיץ. הלקח לעסקים ישראלים: בעוד AI דורש תשתיות, חשוב לבחון סיכונים בשלשלת האספקה. האם נראה מחאות דומות בישראל? קראו את המאמר המלא להבין כיצד להיערך לשינויים.