נוּפֵל קולג' הפך לקרדינל הרצוי ביותר למייסדי סטארט-אפים

האם תואר אוניברסיטאי פוגע בסיכויי גיוס הון לסטארט-אפ? בעידן ה-AI המהיר, סטטוס 'נוּפֵל קולג'' הפך לסמל סטטוס מבוקש בקרב מייסדי סטארט-אפים. למרות מחקרים המראים שרוב המייסדים המצליחים מחזיקים בתארים גבוהים, האמונה בנשירה כיתרון תופסת תאוצה, במיוחד ביום הדמו של Y Combinator. קייטי ג'ייקובס סטנטון, מייסדת ומשקיעה ב-Moxxie Ventures, מציינת כי מייסדים מדגישים בגאווה את נשירתם מאוניברסיטה, בית ספר תיכון ואף לימודי תואר שני. לדבריה, זה משקף מחויבות עמוקה לבניית החברה. בגל ה-AI, מייסדים צעירים חשים דחיפות עצומה. מנכ"ל Cursor, מייקל טרואל, סיים בהצטיינות ב-MIT, וסקוט וו, שותף מייסד ב-Cognition, בוגר הרווארד. עם זאת, אחרים כמו ברנדן פודי, שותף מייסד ב-Mercor, נשר מג'ורג'טאון כדי להתמקד בסטארט-אפ. קולוויר טגאר, מייסד Phosphor Capital, מסביר: "יש תחושת דחיפות ופחד מפספוס (FOMO). השאלה היא: לסיים תואר או להתחיל לבנות עכשיו?" התופעה מגיעה לקיצוניות: פרופסור באוניברסיטת על סיפר על סטודנט שנשר בסמסטר האחרון, מחשש שתואר יפגע בסיכויי המימון שלו. יורי סגלוב, ראש אסטרטגיית הזרעים ב-General Catalyst, מפקפק בכך: "לא ראיתי הבדל בין בוגרים לנוּפלים בשנה רביעית". הוא מדגיש את ערכה של הרשת החברתית והמותג האוניברסיטאי, גם ללא תעודה. למרות זאת, לא כולם משוכנעים. ווסלי צ'אן, שותף מייסד ב-FPV Ventures, מעדיף מייסדים מבוגרים יותר עם 'ניסיון קרבות'. חוכמה, לדבריו, נרכשת מניסיון, לא מגיל צעיר. הנטייה לנוּפלי לימודים משתנה עם הזמן ומחזוריות בשוק ההון סיכון. למנהלי עסקים ישראלים, המגמה הזו מצביעה על שינוי בתרבות היזמות: בעולם מהיר כמו AI, מהירות עדיפה על תארים מסורתיים. אך הנתונים מזכירים כי הצלחה ארוכת טווח דורשת יותר מסטטוס נשירה. מה המשמעות לעתיד? האם נראה דור שלם של נוּפלים מצליחים, או שזה טרנד חולף? מנהיגי עסקים צריכים לשקול: האם להשקיע במייסדים צעירים ללא תארים, או לחפש ניסיון מוכח?