תגובה למחקר: ChatGPT מצטבר 'נטל קוגניטיבי' בכתיבת חיבורים?

האם שימוש בכלי AI כמו ChatGPT לכתיבת חיבורים גורם ל'נטל קוגניטיבי' מצטבר שפוגע בביצועים אנושיים? מחקר חדש שפורסם לאחרונה מאת קוסמינה ואח' (2025) מעורר דיון סוער בנושא השפעת הבינה המלאכותית על הביצועים הקוגניטיביים. כעת, תגובה חדשה ב-arXiv מציעה הערות בונות לשיפור המאמר לקראת פרסום בעיתון מדעי, תוך ציון חששות מרכזיים. המחקר המקורי בדק את פעילות המוח באמצעות EEG בזמן כתיבת חיבורים בעזרת עוזר AI, אך התגובה קוראת לפרשנות זהירה יותר של התוצאות. התגובה מביעה ברכות חמות ליוצרי המחקר המקורי על ייזום הנושא החשוב, איסוף נתונים יקרי ערך והקמת צינורות אוטומטיים מתקדמים לניתוח עיבוד שפה טבעית (NLP) וציון עבודות. עם זאת, היא מצביעה על חשש ראשון מרכזי: שיקולים בעיצוב המחקר, כולל גודל מדגם מוגבל. גודל מדגם קטן עלול להטות תוצאות ולפגוע בהכללה, מה שדורש בדיקה מחודשת. בנוסף, התגובה מדגישה בעיות בשחזור הניתוחים, שכן חוסר שקיפות בקוד ובנתונים מקשה על אימות עצמאי. חשש שלישי מתמקד בשיטות ניתוח ה-EEG: בעיות מתודולוגיות שעלולות להשפיע על אמינות הממצאים. כמו כן, התגובה מציינת אי-התאמות בדיווח התוצאות, שיוצרות בלבול בקריאת המאמר. לבסוף, שקיפות מוגבלת בהליכי המחקר ובממצאים מעלה שאלות לגבי אמינות הכללה. מאמר התגובה קורא לשיפורים אלה כדי להפוך את העבודה למוכנה לפרסום מדעי. בהקשר רחב יותר, הדיון הזה חשוב למנהלי עסקים ישראלים בתחום הטכנולוגיה והחינוך. שימוש בכלי AI כמו ChatGPT הופך נפוץ בכתיבת דוחות ומסמכים מקצועיים, אך אם אכן מצטבר 'נטל קוגניטיבי' – זה עלול לפגוע ביצירתיות ארוכת טווח וביכולות חשיבה ביקורתית. לעומת כלים אחרים, המחקר מדגיש צורך באיזון בין יעילות לבריאות קוגניטיבית, במיוחד בסביבת עבודה תחרותית כמו בישראל. מה המשמעות לעסקים? מנהלים צריכים לשקול מדיניות שימוש ב-AI הכוללת אימונים להפחתת תלות ומעקב אחר ביצועים ארוכי טווח. התגובה מדגישה את הצורך במחקרים איכותיים יותר בתחום, שיספקו תובנות מבוססות. בסופו של דבר, השילוב הנכון של AI יכול לשפר פרודוקטיביות מבלי לפגוע ביכולות אנושיות.