יוצר Claude Code חושף זרימת עבודה מהפכנית

כשיוצר הסוכן המתקדם ביותר לקידוד בעולם מדבר, עמק הסיליקון לא רק מקשיב – הוא רושם הערות. בשבוע האחרון, קהילת המפתחים מפרקת ציוץ של בוריס צ'רני, יוצר ומנהל Claude Code באנטרופיק. מה שהתחיל כשיתוף פשוט בהגדרת הטרמינל האישית שלו הפך למניפסט ויראלי על עתיד פיתוח התוכנה, שמכונה רגע מפנה על ידי מומחים. צ'רני מפעיל חמישה Claudes במקביל בטרמינל שלו. הוא מספר את הכרטיסיות מ-1 עד 5 ומשתמש בהתראות מערכת כדי לדעת מתי סוכן זקוק להנחיה. כך, בעוד סוכן אחד מריץ חבילת בדיקות, אחר משפץ מודול ישן, ושלישי כותב תיעוד. בנוסף, הוא מפעיל 5-10 Claudes ב-claude.ai בדפדפן ומעביר סשנים בין האתר למכונה המקומית באמצעות פקודה בשם 'teleport'. זרימת העבודה הזו מאפשרת לאדם אחד להשיג תפוקה של מחלקת הנדסה קטנה. בניגוד לתפיסה הרווחת, צ'רני בוחר במודל האיטי והחכם ביותר: Opus 4.5. 'זה המודל הטוב ביותר לקידוד שנתקלתי בו', הוא כותב, 'למרות שהוא גדול ואיטי מ-Sonnet, צריך להנחות אותו פחות והוא טוב יותר בשימוש בכלים, ולכן בסופו של דבר הוא מהיר יותר'. תובנה זו חשובה למנהלי טכנולוגיה: הבקבוק הצוואר בפיתוח AI אינו מהירות יצירת הטוקנים, אלא הזמן האנושי לתיקון טעויות. צוותו של צ'רני פותר בעיית 'שכחת ה-AI' באמצעות קובץ יחיד בשם CLAUDE.md במאגר ה-Git. בכל טעות של Claude, מוסיפים אותה לקובץ, כך שהסוכן לומד לא לחזור עליה. 'כל טעות הופכת לכלל', מציין צ'רני. פקודות קו (slash commands) כמו /commit-push-pr מאפשרות ביצוע משימות מורכבות בלחיצה אחת, ותת-סוכנים מטפלים בשלבים ספציפיים כמו פישוט קוד ובדיקות מקצה לקצה. זרימת העבודה מדגישה לולאות אימות: Claude בודק כל שינוי באמצעות תוסף Chrome, פותח דפדפן, בודק UI ומשפר עד שהקוד עובד. 'זה משפר את האיכות פי 2-3', טוען צ'רני. זה תואם את אסטרטגיית 'יותר בפחות' של נשיאת אנטרופיק, דניאלה אמודיי, ומנוגד לבניית תשתיות ענק של מתחרים כמו OpenAI. למנהלי עסקים ישראלים, זו הזדמנות: כלים כאלה זמינים כבר היום ומאפשרים להכפיל תפוקה ללא גיוסים. המפתחים שיתייחסו ל-AI כצוות ולא כעוזר יובילו. קראו את החוט של צ'רני ונסו בעצמכם – האם אתם מוכנים לשחק במשחק חדש?